ראיון יכול להפוך גם לרעיון

http://ifttt.com/images/no_image_card.png

ראיון כסוגה אינטראקציונית מתקיים גם בתחומי חיים אחרים, דוגמת בתי המשפט, פגישה אצל רופאים וגם ראיונות עבודה. כסוגה, המבנה של הריאיון הוא פשוט למדי: רצף של שאלה-תשובה. אולם, הן השאלות והן התשובות בונות יחסי כוח בין המשתתפים בראיון. בנוסף, השאלות והתשובות מעבירות את יחסם של השואל והעונה כלפי המידע שבבסיס השאלות והתשובות. כך, כל ראיון מכיל בחובו אלמנט של יחסים בינאישיים ואלמנט של יחסים אל המציאות. בנוסף, באמצעי התקשורת, הריאיון הפוליטי מכיל בחובו אלמנט של השפעה: המרואיין מנסה ליצור לעצמו תדמית חיובית בעיני הצופים. המראיין, בתפיסה העיתונאית המסורתית, מנסה להיתפס כבלתי משוחד ואובייקטיבי. השילוב של השלושה, יחס בין המשתתפים, יחס של המשתתפים אל העולם, ויחס המשתתפים אל הצופים מוביל למתחים אפשריים בין המשתתפים המתבססים על שימוש מושכל, לעתים מודע ולעתים בלתי מודע, בעושר של הביטוי באמצעות שפה מילולית.

ראיון פוליטי הוא דוגמא טובה מאד לתקשורת בין מרואיין למראיין. היא ממחישה לנו את יחסי הגומלין ביניהם (אזרח מול נבחר ציבור) ונותנת לנו להציץ פנימה לשיח שכבר מלכתחילה יש לו עקרונות קצת אגואיסטיים. הריאיון הפוליטי דומה לכל ראיון אחר, ראיון עבודה, ראיון רפואי או אפילו תשאול בבית משפט, בכך שהוא מבוסס על שאלה-תשובה. אולם, כיוון שהוא נעשה למען קהל מאזינים, היחסים בין המראיין לבין המרואיין סבוכים מאלה בראיונות אחרים. המראיין הוא עיתונאי. ככזה הוא נשמע לאתוס של אובייקטיביות. אתוס זה גורס שעל עיתונאיים להימנע מהבעת עמדה במהלך עבודתם. על כן, המראיין, בזמן שאילת שאלות צריך להציג עצמו כניטראלי. כדי לעשות זאת המראיין נוקט במספר מנגנונים לשוניים המאפשרים לו הצגה זאת, דוגמת הבאת עמדות שאינן שלו. אולם, בה בעת, המראיין צריך ליצור ראיון מעניין ואינפורמטיבי לקהל המאזינים. לכן, הוא צריך לקבוע את סדר היום במהלך הריאיון ולגרום למרואיין להשיב לשאלותיו. קביעת סדר היום והצורך לקבל תשובות מחייבים את המראיין לשאול שאלות סבוכות ומאתגרות. שאלות אלה קובעות את סדר היום של הריאיון, ובנוסף יכולות להכיל קדם הנחות. קדם הנחה הוא פריט מידע שמונח כמובן מאליו במבע לשוני כלשהו, ומראיינים יכולים להכניס קדם הנחות כדי לקבל מידע שהמרואיין אינו רוצה לחלוק עם הציבור. כך, לדוגמא, במקום לשאול אם מתקיים משא ומתן יכול מראיין לשאול מתי יתקיים המשא ומתן, בשאלה המניחה את קיומו של המשא ומתן. בדומה, המראיין יכול לדרוש ממרואיין תשובות באמצעות שאלות המשך, אם הרגיש שהמרואיין לא ענה לשאלותיו.

הפוסט ראיון יכול להפוך גם לרעיון הופיע ראשון ב

from – Feed http://spshort.com/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%92%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%9f/

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s